אבו אחמד נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

ב"כ הצדדים הסמיכו את בית המשפט ליתן פסק דין על דרך הפשרה, כאמור בסעיף 4 (ג) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 (להלן: "חוק הפלת"ד). התובע הגיש טיעוניו בכתב ואילו הנתבעת ביקשה לטעון בעל פה והתובע השיב לטיעונים אלו.

התובע יליד שנת 1983 נפגע על פי הנטען בכתב התביעה בתאונת דרכים מיום 28.2.08. על פי הנטען בכתב התביעה, בעקבות פגיעה של רכב צד ג' ברכב בו נהג התובע, הוא נפגע בראשו אשר נחבט בעמוד הרכב מצד שמאל והוא נפגע באיזור העין, לסת וצוואר.

לבקשת התובע, מונו שני מומחים רפואיים לבחינת מצבו הרפואי בעקבות התאונה. המומחה מטעם בית משפט בתחום א.א.ג קבע בחוות דעתו, כי נעשה ניסיון ברור של התובע לאגרבציה של מצבו כשהוא מראה מצג שווא של פגיעה קשה בשמיעה באוזן שמאל. בבדיקת BERA שהיא בדיקה אובייקטיבית נראה ששמיעתו בתדירויות הדיבור בשתי האוזניים בגדר התקין. גם תלונותיו על תחושת סחרחורת אינן מתאימות לתיאור סחרחורת ממקור של פגיעה במערכת שיווי משקל וכי מעיון בתיק עולה, כי סבל לאחר התאונה מסחרחורת שחלפה. בדיקת שיווי משקל שנעשתה לתובע הייתה תקינה. לפיכך קובע המומחה, כי הליקוי בשמיעה הנראה בבדיקות השמיעה לא נגרם בתאונה הנדונה והיה קיים עובר לה וכי לא נמצאה פגיעה במערכת שיווי משקל. המומחה קובע, כי לא נותרה לתובע נכות בתחום א.א.ג. מומחה מטעם בית משפט בתחום העיניים קבע, כי לאור חוסר סמיכות הזמנים בין התאונה למחלה, פגיעה אשר לא עירבה את אזור העין, חוסר תלונות בנוגע לעין במשך שנה וחצי לאחר התאונה וקוצר ראיה מילדות ניתן לקבוע, כי אין לקשור את מחלת הפרדות הרשתית ותוצאותיה לגבי חדות הראיה לתאונה הנדונה. לפיכך, קובע המומחה, כי לא נותרה לתובע נכות בתחום העיניים.

התובע מבקש לפצותו בגין הפסד השתכרות לעבר, אובדן כושר השתכרות לעתיד, כאב וסבל, עזרת צד שלישי לעבר ולעתיד והחזר הוצאות רפואיות ונסיעות לעבר ולעתיד.

הנתבעת מפנה בטיעוניה לחוסר עקביות מצד התובע בנוגע לתלונותיו ואשר יש בכך להשליך על אמינותו והדברים לשיטתה עולים בקנה אחד עם קביעות המומחים מטעם בית משפט. בנוסף, התובע לא הוכיח, כי נגרמו לו הפסדי שכר ואין כל הצדקה להיעדרות מעבודה והתובע אף לא צירף אישור מעביד על היעדרות מעבודה. בנוסף מציינת, כי מכל סכום שייפסק יש לקזז את עלות שכר טרחת המומחה בתחום א.א.ג. בו נשאה לאור ממצאי חוות הדעת.  

 לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שהוגשו לתיק בית משפט ושקלתי טענות הצדדים, אני פוסקת על דרך הפשרה כדלקמן:

א. לאחר קיזוז עלות שכר טרחת המומחה בתחום א.א.ג מהפיצוי, תשלם הנתבעת לתובע פיצוי בסך 2,000 ₪.

ב. בנוסף, תשלם הנתבעת שכר טרחת עורך דין בשעור 12% מהסכום הכולל הנקוב בפסקה א' דלעיל, בתוספת מע"מ כחוק וכן החזר אגרת בית משפט ששולמה משוערכת להיום.

ג. הסכומים האמורים ישולמו לידי ב"כ התובע בתוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד מועד התשלום בפועל.

ד. בנסיבות העניין ונוכח הזמן השיפוטי שנחסך, ניתן פטור מיתרת אגרה.

המזכירות תמציא לצדדים.

ניתן היום, ז' כסלו תשע"ד, 10 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: